1בן חמש מאות וכו׳ ואם צדיקים הם אטריח וכו׳ הק׳ בש״ח בשם מהר״מ יפה דאדרבא אם יהיו צדיקים יהיו הם ונשיהם יותר מעשרה ויגינו על כל העולם וא״צ לתיבות דפירש״י בפ׳ וירא גבי תפלת אברהם דעל פחות מעשרה לא ביקש שהרי דור המבול היו ח׳ ע״ש ונראה דה״ק דודאי דבר רחוק הוא שיהיו צדיקים גמורים ראויים להציל ולהגין על כל העולם להיותם טבועים בין כמה רשעים שכל הדור בני תרבות רעה תדע שהרי נח גופיה איתמר ביה בדורותיו לפי דורו וכו׳ רק דאותם ג׳ בנים של נח שם חם ויפת נחשבו לצדיקים להיות שלא הגיעו עדיין לכלל עונשין תדע דהא חם ודאי רשע היה אלא דנחשב כצדיק מן הטעם הנז׳ והשתא ה״ק אם רשעים הם יאבדו במים ואם צדיקים הם הואיל ומסתמא לא יהיו צדיקים גמורים אינם כדאי להציל ולהגין לכן אטריח עליו לעשות תיבות הרבה ולפי דרכנו למדנו אמאי לא סגי ליה לרש״י בטעם זה שכתב תחלה והוא טעמיה דר׳ יודן אלא הוסיף והרכיב אידך דכדי שלא יהא יפת וכו׳ ראוי לעונשין והוא דעתיה דר׳ נחמיה. בב״ר משום דסבר דר׳ נחמיה לא אתא אלא לאוסופי ור יודן נמי מודה ביה דאל״כ אע״ג דכבש מעיינו עד ת״ק שנה אכתי החשש במקומו שאם יהיו רשעים יאבדו וכו׳ אלא דהשתא ניחא דעכ״פ אינם ראויים לעונשים וצדיקי׳ איקרו עכ״פ וא״כ ממ״נ אם יהיו רבי׳ יש בהם כדאי להציל על הכל וא״צ לתיבות כלל ואם יהיו מועטי׳ שלא יהיו כדאי להציל על הכל סגי להו בתיבה א׳ והואיל ורצה הקב״ה לעשות דין ברשעים לפי שראה שאין בהם נחת לכך כבש מעיינו ג״כ שלא יוליד טפי מג׳ כדי שלא יהיו בין כלם עשרה הראויים להציל על האחרים:2את שם וכו׳ אלא בתחלה וכו׳ הק׳ בש״ח דליחשוב יפת אחר שם ותי׳ דלא רצה לשנות כ״כ כי שם וחם נולדו בזה אחר זה מש״ה לא רצה להפסיק ע״כ ולא ידענא מנ״ל דחם היה הקטן שבכלם אדרבא איפכא נר׳ מדלקמן בפרשת נח דקחשיב ברישא תולדות יפת והדר דחם ואח״כ של שם מוכח דשם היה הקטן שבכלם וכן משמע ממה שלא הגיע למאה שנה אלא שנתים אחר המבול הרי דבינו ליפת היו ב׳ שנים ובהמשך זמן זה קרוב לומר שנולד חם ואי ממאי דכתיב וידע את אשר עשה לו בנו הקטן הרי כבר פי׳ בב״ר והביאו רש״י לקמן הבזוי והגרוע ואדרבא משם ראיה ממה שהוצרכו לפ׳ כן ש״מ שלא היה הקטן ממש ומעתה לק״מ דהואיל ורצה הכתוב לשנות מסדר תולדותן להקדים שם בשביל חכמתו וצדקתו וכו׳ מאחר דלא מנינהו מלמעלה למטה מני להו מלמטה למעלה בסדר השנים ועיין מה שכתבתי על פ׳ אחי יפת הגדול:
